שירי מסע הם כמו חברים לחיים שיש להם טיפ לכל סיטואציה

מסעות היו לנו מקור השראה ממתי שכף רגלנו דרכה על האדמה.

אם לנסות לדמיין איך העברנו מסרים ותקשרנו עם חברים לחיים שליוו אותנו לפני שהאדם עוד למד לדבר, קרוב-לוודאי שזה לא היה שונה בהרבה מכל בעל-חיים אחר –

פשוט הוצאנו מהגרון קולות ויצרנו להם מצלול בטון ואינטונציה, עד שכל גוון מוזיקאלי שהפקנו קיבלת משמעות משלו, העביר תחושות אשר רצינו להעביר והדגיש בפני חברינו את הדברים שרצינו לשים עליהם דגש.

במילים אחרות אני אומר לך, שיצרנו מוזיקה עוד לפני שידענו ליצור מילים.

אם הנך כמוני, בטח עכשיו התחלת לחשוב "איך יכלנו בכלל לחשוב בלי שידענו ליצור מילים ולדבר אל עצמנו בראש?"

וואלה, זו שאלה נהדרת!

כמובן שאין לנו כל דרך לדעת את התשובה לשאלה הזו, אבל אני מאמין שהכי הגיוני להניח שכשחשנו לפני המצאת השפה, זה היה בדרך של להראות לעצמנו תמונות בראש.

כמו שהאדם יצר מוזיקה לפני הדיבור, כך הוא גם ידע לצייר לפני שידע לדבר ולכן תמונות לדעתי זה הפתרון הכי הגיוני.

אז עתה אני שואל אותך, מהי ההשראה לרוב השירים, בטח שירי מסע וטבע?

תמונות, מראות, כל הדברים אשר אנו מביטים עליהם בדרך וכשיוצאים מנקודת-הנחה שהאדם הקדמון נדד ללא סוף ויצא למסעות-ציד ארוכים ועוד...

סביר-להניח שבראשו התגבשו מחשבות על הדברים אשר ראה והוא נתן להן מצלול ממש כשם שדיבר עם חבריו וכך נוצרו כמו שירים קצרים של מקצב ותמונה, אפילו לפני שנוצרה המילה.

כמובן שזה הכל מאד תיאורטי, אבל אם יש משהו שללא-ספק אפשר להסיק מתולדותינו זה ששירי מסע ליוו אותנו כבר אלפי שנים ואף יותר והיו לנו חברים נאמנים בדרכינו – הפסקול של חיינו.

בפוסט הזה נסתכל על כמה וכמה שירי-מסע ואשים את הזרקור על תובנות חשובות לחיים ולהתפתחות-האישית שלנו, שכנראה לא שמת-לב להן בעצמך.

שירי-דרך

שיר נבואי קוסמי עליז – יוני רכטר ועלי מוהר

"כמו שביל החלב שחוצה את השמיים אתה הולך ישר, לא שם לב לכוכבים שזוהרים כדי לסנוור את העיניים משהו בך יאמר לך המשך בדרכך."

אנחנו מתחילים ישר אם משהו מאד מעניין.

הכוכבים כידוע, תמיד עזרו לנו לנווט ולמצוא את הדרך, כל עוד לא היו בידנו אמצעים אחרים וגם אז,

לכוכבים כמו כוכב-הצפון עדיין הייתה חשיבות רבה כדי להתמצא ולהבין היכן אנו.

אז למה כאן בשיר, יוצריו מתייחסים אליהם כאל משהו מסנוור שצריך להמשיך בדרך מבלי להתייחס אליו?

כשרכטר ועלי מוהר הסבירו את שם השיר, הם התייחסו לשלושה חלקים בו ואמרו:

השיר נבואי כי הוא עוסק בעתיד, "לך ישר, אל תפחד"

נוגע בקוסמוס, "שביל החלב"

ויש בו אלמנט עליז שבא לביטוי בסיפור על בריז'יט בארדו אשר מוזכרת בסוף השיר כשהיא צופה על העניינים מהמרפסת.

אז כשמנסים לחבר את הכל, כמובן שאי-אפשר להתעלם מכך שיש בשיר אלמנט הומוריסטי של נונסנס כמו בכל השירים שרכטר כתב ללהקת כוורת וצריך לקחת את זה בחשבון;

עם-זאת, עדיין אפשר ללמוד פה משהו מאד חשוב שהשיר אומר לנו לגבי העתיד.

היוצרים בשיר בעצם אומרים לנו ללכת ישר בדוך בלי לפחד כמו ראש-חץ (אשר מוזכר בבית הבא אחרי הפזמון) ולהתעלם מהפרעות והסחות-דעת.

רק שהם אומרים לנו משהו מעבר – הם לא רק אומרים לא לפחד, אלא לשכוח מהניווט ולא לנסות להבין מראש לאן נגיע.

החכמה היא שנגיע לאן שנגיע, כי אף-אחד לא יכול באמת לנבא את העתיד (גם לא הכוכבים אשר מתקשרים בין השאר לאסטרולוגיה)

וכל שיש לנו לעשות זה ללכת אל הלא-נודע באומץ ובלי היסוס כמה שתיארך הדרך;

ולסמוך בתמימות על האינסטינקט הפנימי שלנו (ולא מה שבחוץ) שייקח אותנו לאן שצריך.

אחד הדברים שלומדים בקואצ'ינג, זה להיזהר מ"חשיבת שחמט" בחיים –

בגלל שיש כל כך הרבה דברים לא צפויים בדרך, צריך לשחרר ולא לנסות לשלוט בכל על-ידי תכנון מראש של כל צעד ולא לפחד מהלא-ידוע, מזה שאין לנו שליטה על העתיד.

כמו שירי-מסע רבים, גם השיר הזה מלמד אותנו בעצם להתרכז בכאן ועכשיו, במה שאנו חשים במהלך הדרך, מבלי לשים את כל הפוקוס על היעד הסופי.

יוצא לאור – אהוד בנאי

"לך עליו, עלה עליו עכשיו מלאכי ציפורים מעליך מלווים את צעדיך מרחוק נדלק אור אל תסטה כדי שתוכל לחזור."

מאז, כשהשיר "יוצא לאור" יצא לאור, אנו שומעים אותו שוב ושוב ונהנים ממנו באינספור נסיבות,

אך האם אי-פעם בדקת על מה הוא נכתב?

במידה וקראת על מעגל הידיעה של היידיגר בפוסט בו כתבתי על מסע-הגיבור ואזור הנוחות,

כבר מוכרת לך המשמעות של – מה שאני לא יודע, שאני לא יודע.

ואם זה נשמע לך חסר הגיון, סימן שממש כדאי לך להיכנס לפוסט שלי בקישור הזה ולגלות מודל פשוט, אך בעל השפעה רחבה על חקר ההבנה והתפיסה שלנו.

ואני מזכיר את כל זה כאן כי אני בטוח שממש כמוני (עד לפני שכתבתי את הקטע הזה),

אותו האיש המסתורי והמרתק שנודע בזמנו כ"אלוף הבריחות מהכלא" בישראל והיווה את ההשראה לכתיבת השיר הנהדר הזה, נמצא אצלך בתחום של "מה שאני לא יודע, שאני לא יודע".

לכן אני ממליץ בחום להיכנס פה לפוסט של "הספרנים" ולקרוא את הסיפור המרתק של נחמן פרקש,

האיש שהתחיל את שיר המסע של אהוד בנאי ולדעתי גם שיר-המסע המוכר ביותר בישראל.

לדעתי אהוד בנאי הוא המוזיקאי הישראלי הטוב ביותר,

לא ארחיב על זה כאן כי זה לא פוסט ביקרות שירה, אלא אגיד שאחת מכל הסיבות הרבות שהקול שלי הולך אליו זה המסתורין והאניגמטיות אשר אופפת רבים משיריו –

בניהם השיר המדובר "יוצא לאור".

במקרה הזה, הסיפור מאחורי השיר אשר הזכרתי לעיל, מטיל אור על הרבה מהשאלות ועם זאת הוא לא מסביר את הבית החידתי שציטטתי ובעיקר את עניין האור אשר נדלק מרחוק;

כשאני קורא את זה אני שואל את עצמי, היכן נדלק האור? מקדימה או מאחור?

והאם האור הוא זה שעלול לגרום לך לסטות מהשביל ולאבד את הדרך?

או שהאור הוא הסימן היחיד שיש לך כדי לזכור מהיכן באת ולדעת איך לחזור?

ואולי אתה בכלל הולך לעבר האור?

כל עוד לא נברר את זה מול אהוד בנאי עצמו (ולפי סיפור השיר גם יכול להיות שהוא כתב את המילים בצורה אינטואיטיבית ולא הקדיש לזה יותר מדי מחשבה), לא נדע ב-100% את התשובה ולכן אני בוחר בתשובה המועדפת עלי.

אני חושב שאחד הדברים המייחדים את השיר, משירי-מסע אחרים אשר בדרך-כלל אומרים לנו להמשיך להתקדם ולהביט קדימה – זה שבשיר הזה בנוסף למבט קדימה, אהוד שם דגש חשוב גם על המבט לאחור.

המסר שחשוב לקחת כאן לחיים, הוא שלא צריך רק לזכור לאן פנינו מועדות ומה היעד שלנו,

לא פחות מזה, צריך לזכור גם מאיפה באנו.

הרבה פעמים כשמדברים על שינוי ותהליכים של התפתחות וצמיחה, שמים את הדגש בעיקר על התנועה אל החדש ועל לא להיתקע בעבר.

זו עצה חשובה, ועם זאת יש נטייה רבה לשכוח שלכל ההרגלים או ההתנהגויות המעכבות שלנו, הייתה פונקציה משמעותית בחיינו והפונקציה הזו תמיד באה במקורה לטובתנו.

אנו לא עושים דברים אשר פוגעים בנו באופן מכוון, גם לא בצורה לא-מודעת.

לכל מה שאנו עושים עם עצמנו בחיים הייתה משמעות חשובה להתקדמות שלנו באותה התקופה,

ובין אם זה היה משהו שהביא לנו יותר כאב מתועלת או הפוך, עדיין חשוב כשמחליפים אותו במשהו מקדם,

לזכור לקחת מאותו הדבר שאנו נפרדים ממנו את האלמנטים החיוביים שהוא נתן או לימד אותנו.

יומן מסע – אביב גפן

"אינספור שבילים ויציאה רושם בתוך יומן מסע להתערבב ולא להיבלע רושם בתוך יומן מסע"

אז דיברנו על העתיד ודיברנו על העבר, כעת הזמן לדבר על ההווה.

למרות שאפשר לומר שבשיר הזה יש מוטיב בולט של יציאה בשאלה (בעיקר כשמשלבים את הבית הראשון עם האחרון אשר מדבר על "לשאול את השאלות ולענות") –

מה שאביב עצמו אמר על השיר זה שהוא דווקא הומאז' נוסטלגי לחיים שמעולם לא היו לו;

תחושה שאני יכול לומר שאני מזדהה איתה מאד, כי גם אני לא פעם מרגיש נוסטלגיה לתקופות שלא הייתי קיים בהן.

אף על פי כן, אני אקח לעצמי פה את החירות ללכת לפי משפט שאני מאד אוהב, "שירה עשויה לתקשר לפני שהובנה" ואתמקד בפרשנות שלי לבית הקאנוני הזה של השיר.

כשאני קורא את זה, זה מרגיש כאילו הדובר ברגע זה מתעד את הדברים שהוא נתקבל בהם במסע –

הנה יש פה אינספור שבילים ויציאה, הנה אני רושם את זה ביומן;

הנה עולה לי מחשבה להתערבב ולא להיבלע והנה אני רושם גם את זה ביומן;

זה כאילו יש פה תיעוד כפול בזמן-אמת שהדובר מתעד בראשו את מה שהוא בדיוק מתעד ביומן.

המסקנה המתבקשת מכך זה שהיומן הזה הוא לא ממש יומן פיזי שכותבים בו,

אלא רשימת תזכורות שהדובר 'רושם לעצמו' בראש, בזמן שהוא כמו חולף על-פני אותם מראות תוך כדי הליכה, נסיעה או מעוף.

יש פה תחושה חזקה של כאן ועכשיו, של הרגע הזה.

גם המשפט "להתערבב ולא להיבלע", הוא סוג של מבט מבחוץ – רוצה לקחת חלק, אבל לא להפוך לחלק בלתי נפרד, רגל פה-רגל שם,

וגם בכל השבילים שניתן להתערבב בהם, הדובר שומר לעצמו נתיב יציאה, הוא לא מוכן להתחייב.

אך באיזשהו שלב הדובר בשיר מתפתח:

מגע הרוך גובר על המכה, רושם בתוך יומן מסע, כולנו עשויים אבק של אהבה, רושם בתוך יומן מסע

כאן זה כבר לא אבק הדרכים שהדובר לא רצה להתלכלך ולהתערבב בו, הפעם זה אבק של אהבה,

קצת על משל מעפר באת ולעפר תחזור.

מה שניתן להבין מזה שהדובר חווה את הרוך, ראה שהוא חזק מהמכה ועתה התזכורות שהוא נותן לעצמו מקבלות תפנית והמסתיימת בסוף השיר במשפט הכי יפה פה לדעתי,

"שהמשמעות לחיות היא לשאול את השאלות ולענות"

זה כבר בא ללמד אותנו את הלקח הכי חשוב של ההווה, לחיות את הרגע במלואו ולהמשיך כל הזמן להתנסות, כי רק אנחנו יכולים לספק לעצמנו את התשובות; וזה מה שמסע החיים בא ללמד אותנו.

בזן אומרים, שהעבר כבר עבר והעתיד עוד לא כאן – הזמן היחיד הקיים בעצם הוא ההווה.

המשפט הזה לא בא להגיד לנו לשכוח מהעבר או להתעלם מהעתיד, אלא להשקיע את כל כולנו ברגע הזה, כי זה הזמן שיש לנו עכשיו, אז בלאו-הכי כבר עדיף להוציא ממנו את המיטב.

כשמדברים על כך שהדרך חשובה מהיעד, זו בדיוק הכוונה, במסע שלך עכשיו עליך לתת את כולך, לא להתפזר ולתת רק חלק מעצמך כי השארת חלק בעבר או חילקת קשב לעתיד.

,"Energy flows where focus goes"

איפה שיהיה המיקוד שלך, שם תהיה גם האנרגיה שלך,

וכדי להגיע למטרות וליעדים שלך צריך את כל האנרגיה שלך בכל רגע נתון, אז אל לך לפזר חלקים ממנה לאורך הדרך.

אני יודע שלפעמים קל לדבר מלעשות וזה לא פשוט ליישם את כל הדברים שעברנו עליהם כאן,

אבל שירי-המסע הנבונים מבטיחים לנו שזה אפשרי והיות וראינו שהם ליוו אותנו מתחילת-הדרך,

בטח אפשר לסמוך עליהם.

ולמי שצריך עוד עזרה, בדיוק בשביל זה הקמנו את מסע השבט – קהילת התפתחות אישית,

ובסדנאות שלנו אפשר למצוא מגוון כלי-עזר שרכשנו במסע, פשוטים ומתאימים לכולם, ממש כמו הטבע.

בנוסף לכך, תכירו חברים לחיים שלא באים לביטוי רק בשירים אשר כבודם במקומם מונח וכולנו יחד נתלווה אליכם עם שירים וסיפורים ומה לא!

הדבר היחיד שנותר לעשות, זה ללחוץ על הכפתור כאן להתחיל להצטרף אלינו לסדנאות.

נסו אותי

לסיכום – שירי מסע כחברים לחיים

בטח כבר שמת-לב שלא עסקתי במאמר הזה הרבה בקשר בין שירי-מסע לחברות ואפשר היה גם לקרוא לו "לקחים לחיים שלמדתי משירי-מסע", או "מהן השאלות המעצימות ששירי-המסע עונים עליהן" וכן הלאה...

אז למה בכל זאת בחרתי בחברים לחיים?

פשוט מאד, כי אני מקווה שזו תהיה ההתייחסות שלך.

אלי... שירי-המסע מדברים בווליום גבוה ואני חושב שהם יכולים למלא את החלל גם במסעות שאנו צריכים ללכת בהם לבד.

אז רק לצורך הניסוי, אני מזמין אותך לקרוא את השיר הבא שאתן לך, ממש כאילו הייתי חבר לחיים שכתב לך אותו ואני מבטיח לך שזה יאפשר לך לראות את כל השיר באור אחר, הרבה יותר משמעותי.

אולי כאן נגמרת דרכי

על הסף השליו.

נוטפים כוכבים ירוקים

לאט - כהולם הלב.

באוושת ענפים יבשה

בירכת שלומים:

העצים הקטנים בחורשה

חיכו לי כל הימים.

מה מוזר שביקשתי אותך

בדרכים לרוב,

עד שבאתי אל סף ביתך

והוא כה קרוב.

(לאט כהולם הלב – לאה גולדברג)

נ.ב –

אצלנו במסע השבט – קהילת התפתחות אישית, יש לך אפשרות להצטרף לעוד אנשים אשר בחרו להיענות לקריאה ולהתחיל במסע, כדי להתנסות בכלים הנחוצים להכנסת השינוי בחייך ולחיות את החיים שתמיד רצית.

גם אנחנו כמו הטבע, ממשיכים כל הזמן לצמוח ולהתפתח ומתאימים את עצמנו לסביבה.

ואנו דואגים להביא את הטכניקות הכי עדכניות שלמדנו בדרך לכל מי שמצטרף לשבט שלנו.

אז אם כל זה, נשמע לך ממש טוב, ובטוח שזה יעזור לך כמו לכל האנשים האחרים שכבר הצטרפו אלינו – אני מציע לך לדבר איתנו ולשמוע עוד.

זה הכי פשוט שיש, רק להכניס פה את הפרטים שלך ונשמח להיות בקשר

להצטרפות