להיות הגיבור של החיים שלך: מסע הגיבור הוא מסע של שינוי והתפתחות-אישית המאפשר לך להתגבר על הפחד המעכב ביותר בחייך
- מסע השבט
- Oct 16, 2024
- 13 min read
Updated: Oct 20, 2024
האם אי-פעם הרגשת שמשהו חסר לך בחיים?
עוד לא עלה בידך לשים על הדבר החמקמק הזה את האצבע, אבל הוא איפשהו שם, מסתתר ממש בקצות-האצבעות, מחוץ להישג היד...
הטרגדיה הגדולה ביותר בחיינו והיא בעצם טרגדיה קומית, שכדי להשיג את הלא-מושג אנו צריכים ללכת למקום בו רגלינו לא דרכה מעולם;
זה עניין של צעד אחד, לא יותר, אבל זהו צעד אשר מפחיד אותנו פחד-מוות.
טבע-האדם לחוש מאוים מהלא-נודע,
אי-שם בחשיכה ובמרחבים הפראיים שאף-אחד לא העז לחקור,
מסתתרות כל המפלצות וכל הטורפים ואנחנו ממש לא רוצים שיפתיעו אותנו כשאנו לא מוכנים לכך.
ובכל זאת מה העניין האירוני כאן? ואולי הוא יותר עצוב ממצחיק –
אני מדבר על כך שכאשר אנו בוחרים לצאת ולהתמודד, אנו מגלים שהאויב הכי גדול שלנו כל הזמן,
היה אנחנו בעצמנו.
אנו אלה ששמים לעצמנו רגליים ומקלות בגלגלים, מעצם העובדה שאנו חוששים להתנגד לפחד ולצאת למצוא את האוצרות הגנוזים במקומות המרוחקים.
אבל אם למדנו עוד משהו חשוב בחיים, זה שתחת לחץ נוצרים יהלומים,
וכולנו מכירים לפחות סיפור אחד בו האדם 'הפשוט' ביותר הפך לגיבור,
או יותר נכון, מצא את הגיבור בתוכו וזה נכון לגבי נשים וגברים לאורך ההיסטוריה כולה.
בפוסט הזה אספר לך על 3 השלבים המרכזיים במסע-הגיבור,
השלב הראשון - של הקריאה אשר מושכת אותך לצאת ממעגל-הנוחות אל הלא-נודע
השלב השני – המסע בו אנו מתמודדים עם האתגרים ומנצחים
והשלב השלישי – שבו אנו חוזרים כשיש בתוכנו שני עולמות, כי משהו מהחשיכה שנאבקנו בה נגע בנו ונשאר
בנוסף אציג בפנייך כמה מהכלים האגדיים והתובנות היקרות-מפז אשר אספתי במסעות האישיים שלי.

שלב ראשון: הקריאה – הטבע שלך זה לצמוח ולהתפתח כמו כל החי בעולם ולכן אי-אפשר לסרב לנצח, לקריאה
כל סיפור מתחיל בגיבור החי לו בשלווה ובנוחות שלו, בבית הבטוח שלו ובמקום שהוא מכיר כמו את כף-ידו.
אם ניקח לדוגמה את פרודו ההוביט מ-"שר-הטבעות", בשבילו זה היה ה- פלך, המקום המוגן והקטן של כל ההוביטים, נסתר מעיני העולם הגדול, מבלי שהם היו מודעים כלל למה הולך בחוץ, ותכלס, גם ראינו שממש לא אכפת להם.
כנראה, התחלת את הסיפור שלך בנקודה דומה – הביולוגיה שלנו מכוונת אותנו לעשות כל שביכולתנו כדי להימנע מכאב ולשאוף לכמה שיותר הנאה.
זה בגנים שלנו אשר כל תפקידם להתרבות (תוך-כדי הנאה) ולהגן על עצמם (מפני הרס וכאב), הפסיכולוג זיגמונד פרויד קרא לזה טאנוס וטאנטוס – יצר החיים והמוות.
כאן זה בדיוק הזמן לדבר איתך על כלי אשר עומד היום בחוד-החנית של כל מדע ההתפתחות-האישית ונקרא עקרון הכאב וההנאה.
אם יעלה בידך לאמץ ולהשתמש בכלי הזה, יהיה לך הרבה יותר קל להתקדם משלב הקריאה, לשלב הבא אחריו.

עקרון הכאב וההנאה – שיטה בדוקה להשגת התוצאות הרצויות
אם עוד לא נתקלת בעקרון הכאב וההנאה, אז עכשיו אני הולך להראות לך כמה פשוט להשתמש בכאב לטובתך במקום להמשיך לסבול ממנו.
בטכניקה הזו, כל הרעיון המוכר של לא להתייחס אל חוסר-הצלחה בתור כשלון אלא כאל נקודת-למידה, קופץ כמה רמות.
אומרים שהמשמעות של כאב והנאה כל-כך מרכזית בחיינו, שכל האמונות, הדעות, המחשבות וההרגלים שלנו, נוצרו בעקבות איך שפירשנו את האירועים הכואבים ואת האירועים המהנים שעברנו בחיים.
למשל, אם התחלת עם מישהו או מישהי והם אמרו "לא" והסירוב הזה דקר לך ממש – הגיוני שעכשיו יהיה בך פחד המונע ממך לנסות שוב להתחיל עם אנשים אחרים.
זה כמובן, יכול להשליך גם על כל הדעות והמחשבות שלך על בני-המין השני –
האם יצא לך למשל לחשוב פעם גברים לא מבינים כלום מהחיים שלהם? או שאינך מספיק שווה עבור נשים איכותיות?
ואולי מאז הפעם ההיא שהשיבו לך בשלילה בני-המין השני פשוט מרתיעים אותך...
בכל-מקרה, אלה מחשבות אשר נובעות מפרשנות של כאב.
עם זאת, יכול להיות גם שלקחת את זה למקום של הנאה והתייחסת לזה כאל עוד אתגר שצריך ללמוד להתגבר עליו,
וכעת זה כבר מן משחק בשבילך, ממש כמו כדור, שכיף לנסות גם אם מאבדים את הכדור לפעמים, זו עדיין חוויה מהנה.
במקרה הזה בני-המין השני בטח נראים כמו עוד משהו להתאמן ולגדול אתו, לשפר את מיומנויות התקשורת שלך ואת היכולת שלך להשיג דברים שרצית בחיים.
הכל טמון באיך פירשת את המקרה בפעם ההיא שקיבלת סירוב.
שמת-לב שעדיין לא הראיתי לך שיטה של ממש נכון?
זה מפני שכבר ניתן להבין הרבה מאד מהפונקציה של כאב והנאה בחיינו ואיך ניתן להיעזר בהם כאשר משנים את הפרשנות שלנו לדברים.
ועדיין בגלל שאני תמיד מקיים את ההבטחות שלי, עתה אחלק לך את העקרון לשלבים ואראה לך כמה הוא חזק גם ככלי פרקטי לכל דבר.
כדי להפנים את הרעיון, חשוב להגדיר בהתחלה 4 קווים-מנחים:
כאב תמיד מותיר עלינו יותר רושם מהנאה.
גם לכאב וגם להנאה יש טווח - כמו כאב לטווח ארוך או טווח קצר או הנאה אותו הדבר.
גם לכאב וגם להנאה יש רמת אינטנסיביות, זאת-אומרת העוצמה שלהם; בין אם זה כאב קל והנאה גדולה או ההיפך.
והכי חשוב, האינטנסיביות תמיד משפיעה עלינו יותר מהטווח.
הכוונה שאם צריך לבחור כאב קל לזמן ארוך, או כאב קשה לזמן קצר, לרוב נבחר בכאב הקל יותר, כי הכאב החזק הרבה יותר מפחיד אותנו.
למשל, רובנו יוותרו על ניתוח קצר שעלול לגרום כאבי-תופת, ויעדיפו ניתוח ארוך ומייגע, אם זה יבטיח הרבה פחות כאבים.
אוקי, אז מה בפועל אפשר לעשות עם כל זה?
אני ממש יכול כבר לשמוע את גלגלי-השיניים בראש שלך מרשרשים...
וזה בדיוק הזמן להסתכל על הדוגמה של כושר-גופני.
האמת היא שלכולם קשה מאד להתחיל להתאמן ורוב האנשים גם לא ממשיכים, כי ככה אנו בנויים –
אימון גופני זה מאמץ, קשה, מעייף, לא נוח וכואב, וכמו שכבר אמרנו, כולנו מנסים להימנע ככל האפשר מהכאב ומאי-הנוחות, אז אנחנו מעדיפים כבר לא להתאמן כלל.
אבל מה אפילו עוד יותר חזק מזה?
אם נבין לעומק ונחווה בראשנו בצורה מספיק ריאליסטית, כמה הכאב יהיה הרבה יותר מייסר אם לא נדאג כמו שצריך לגוף שלנו...
אף-אחד לא רוצה להתחיל לסבול מכאבי-גב, התכווצויות שרירים נוראיות ודלקות או ניוון שרירים, רק כי לא הבאנו את עצמנו להתאמץ מעט לפני שנהיה מאוחר מדי.
מה דעתך? מה עדיף בעינייך - כאב-קל לחצי שעה קצרה בכל יום, או כאב אינטנסיבי כי הזנחת את הגוף יותר מדי ולא נתת לו את החיזוק שצריך?
עתה אני מציע לך לקחת את ההבנה הזו, ולתת לה לשקוע רגע...
יופי! והנה עוד מעט אראה לך כיצד ניתן להשתמש בה כדי להשיג תוצאות שאין כדוגמתן,
וזה קשור בשאלות שאנו שואלים את עצמנו.
אם כבר קראת את המאמר שלי על שאלות מעצימות והיכולת שלהן להוציא אותך מתקיעות ולאפשר לך להתקדם בדרך לכל יעד; אז כוחן של שאלות כבר צריך להיות מוכר לך מאד.
ואם עדיין לא קראת, אני מבטיח לך שזה לגמרי שווה את זה,
רק ללחוץ על הלינק כאן ולגלות כיצד למנף אפילו יותר את כל הכלים שאני מציע.
בינתיים אקצר ואומר, שלשאלות יש את היכולת האולטימטיבית לחדור מבעד לחסמים ולמגננות שלך כי הן נותנות לך הנחיות מבלי שהרגשת בכך.
לדוגמה:
אם אגיד לך ש- "חובה עלייך לעשות כושר כדי לשמור על הבריאות".
ישר עולה התנגדות, כי אף-אחד בעולם לא יכול לומר לך מה חובה ומה לא, נכון?
ועכשיו ננסה לראות מה קורה כשבמקום זה, אני מנסח את העצה כשאלה -
"לא כדאי לך להתחיל לעשות כושר בשביל שהגוף שלך יהיה הרבה יותר בריא?"
התשובה האוטומטית בראש שלך כנראה תהיה, "כן, ברור שכדאי".
כי כולנו יודעים מה חשוב לנו לעשות, גם אם אנחנו לא עושים את זה וככה בעצם נתתי לך הנחייה עקיפה שצריך לעשות כושר.
הפטנט הנהדר של עקרון הכאב וההנאה, הוא לשאול את עצמך כמה שיותר שאלות שיעזרו לך לשנות הרגלים פוגעניים ומעכבים, בכך שהן ישפיעו מספיק על דמיונך וחושייך ויצרו אצלך חוויה עוצמתית של אי-הנעימות שכל הרגל הרע עלול לגרום לך.
בנוסף זה גם ידגיש איך תהיה לך הרגשה הרבה יותר טובה אחרי שהחלפת את ההרגל המעכב, בהרגל מקדם.
יש מלא שאלות שיכולות לעבוד פה, אבל אקצר ואתן לך את הבסיס שהוא הכי חשוב.
זה פועל ככה, שאלות כמו, "במה ההתנהגות המכשילה הזו עולה לי, מבחינה פיזית, רגשית, מנטאלית, כלכלית ונפשית?"
וגם שאלה כמו - "מה אני מחמיץ כשאני שוקע בהתנהגות המכשילה שלי"?
עוזרות לך להסתכל על העבר ולחוות את הכאב הנלווה לאותה התנהגות לא רצויה.
ואחר-כך שאלות כמו, "מה היה קורה אם הייתי מפסיקה את ההתנהגות המכשילה שלי?"
ו– "מה אחשוב על עצמי, על אחרים ועל נסיבות חיי במידה ואפסיק את ההתנהגות הזו?"
הן עוזרות לך לדמיין איך יראו חייך בעתיד לאחר שההתנהגות המכשילה שבחרת לטפל בה תפסיק להיות חלק מהם.

גם פרודו, בשר-הטבעות, עזב את ביתו בפלך, רק אחרי שהפרש-האפל פצע אותו בחרבו הקטלנית.
פעמים רבות הכאב וזה לא חייב להיות רק כאב פיזי, לרוב זה דווקא מנטאלי, הוא הקטליזטור –
הגורם המזרז, אשר רק הוא חזק מספיק להתניע את המומנטום שמקדם אותנו לעבר שינוי, הצלחה וניצחון הרוח על החומר.
שלב שני: חניכה – איך להתמודד עם האתגרים בדרך להתפתחות אישית בהצלחה
אחרי שהכאב מאלץ את הגיבור לצאת למסע כי אז הוא כבר חייב להציל את היקרים לו, את העולם, או את עצמו, הוא יוצא לאזורים הזרים והלא-מוכרים שמעולם לא ביקר בהם לפני-כן.
כמו פרודו אשר לא ראה מעולם משהו אחר מהפלך השלו והרגוע, וכשהוא יוצא מתחיל אצלו המתח ושאלות עולות בראש כמו "מה אני הולך לפגוש בדרך?" או "איך אתמודד עם זה?"
ואין-ספק שאי-הודאות הזו מפחידה כל מי שיוצא לדרך חדשה.
ובצדק...
כי בסופו של דבר הדרך תמיד תבדוק אותנו; בכל דבר חדש שנעשה, תמיד יהיו אתגרים שנצטרך להתמודד איתם.
למה זה חייב להיות ככה?
כי רק ככה אפשר לגדול, ממש כמו שריר שלא יכול להתפתח מעבר לרמה מסוימת אם לא נמתח אותו יותר ממה שמתחנו עד עכשיו.
ככה זה בכל דבר – רק אם נדחוף מעבר למה שרגיל לנו, נוכל לשפר את המצב שהיה לפני.
פסיכולוגים חקרו והוכיחו שכדי להתמודד עם הפחד (כמו עם פוביה למשל), צריך להיחשף אליו בהדרגה. לאט-לאט כל פעם להעלות את שלב בחשיפה עד שאנו מתרגלים והפחד כבר לא מאיים עלינו כמו קודם.
הסוד האמיתי הוא שמאחורי כל קושי, מסתתר תגמול הרבה יותר גדול.
מעגל הידיעה של היידגר מסביר את זה נהדר!
מרטין היידגר היה פילוסוף שהשפיע מאד על מדעי-הרוח ועד היום לומדים אותו באוניברסיטאות ובמקומות רבים אחרים.
במעגל הידיעה שלו הוא חילק את הידיעה ל-3 רמות שונות:
מה שאני יודע, שאני יודע
למשל, אני יודע שאני יודע לדבר עברית ואני יודע מה השם שלי
מה שאני יודע, שאני לא יודע
לדוגמה, אני יודע שאני לא יודע לדבר סינית ואני יודע שאיני יודע להטיס חללית
מה שאני לא יודע, שאני לא יודע
זה אין לי מושג.
יש בעולם יותר דברים שאנחנו לא יודעים מאשר דברים שאנו כן יודעים, ובלי לפתוח את הראש ולחפש את הידע הזה, לא נוכל למצוא אותו.
בוב פרוקטור, שהיה אחד המנטורים המצליחים בעולם לאיך להפוך לאנשים עשירים (ואם לא ידעת את זה, אז גם הוא נכנס במה שלא ידעת שלא ידעת) –
היה שואל כל מי שפגש לראשונה: "מה היית עושה אם הייתי יכול להראות לך איך להפוך את ההכנסה השנתית שלך להכנסה חודשית?"
ואנשים היו בשוק, כי הם בכלל לא ידעו שדבר כזה אפשרי.
הפלא הנהדר פה, שבעצם זה ממש נמצאת הצמיחה שלך –
כמו הפרח אשר מתחיל בתור זרע קטן באדמה, איפה שסגור ומוגן כמו רחם;
אין לו לאן לצמוח כדי לפרוח מלבד למעלה, והחוצה אל האוויר הפתוח שהוא לא הכיר קןדם.
גם אנחנו בנויים ככה שאנו צריכים לצאת החוצה כדי לגדול.
אנחנו לא שומעים את הנבט שחייב לדחוף את עצמו בין האבנים והסלעים מתחת לפני-הקרקע, מתלונן או מסרב לגדול, נכון?
הוא פשוט צומח כי התנועה הטבעית שלו היא למעלה, לגבהים חדשים, בשטח שהוא לא הכיר עד שהוא בקע מהאדמה.
ומה אם הנך בעצמך הדרקון?
בזמן שעברת על הטקסט הזה, בטח מצאת שיש פה כמה טיפים מעוררי מחשבה, אבל עדיין לא ראית את גולת-הכותרת, את מה שבאמת יעיף לך את הראש לעננים.
אך אל דאגה, אני עומד לחשוף בפניך כלי פורץ-דרך, אשר אני משתמש בו בסדנאות מסע-השבט שאני מנחה והוא משפיע על המשתתפים בצורה מהפנטת!
רק לפני-כן, אספר לך מה זה בכלל סדנאות מסע השבט:
"מסע השבט – קהילת התפתחות אישית", היא קהילה שהקמתי להעצמת נשים וגברים וכדי להנגיש לכולם העצמה דרך עבודת-חוץ.
במסגרת הקהילה אני מעביר יחד עם מדריכות ומדריכים שותפים, סדנאות להתפתחות-אישית בדרך הטבע.
כל המצטרפים אלינו פוגשים קבוצה נפלאה של אנשים איכותיים וחברותיים ויוצאים איתנו למסע בלתי-נשכח שיכול להמשך יום, שלושה ימים וגם לכל החיים.
הסדנאות שלנו יוצאות-דופן בכך שהן מבוססות על מסע הגיבור (שאנו מעדיפים לקרוא לו מסע-הגבורה, כי יש אצלנו גם הרבה גיבורות)
והן מסייעות לך לעבור תהליך ולרכוש כלים שהיה לוקח לך שנים, אבל לטבע יש את הדרך שלו להגביר תהליכים ולגלות לנו את החכמה העתיקה שלו.
אז אם באת לכאן כדי להתחבר לרוח השינוי וההתפתחות, בטח כבר הבנת שהקהילה שלנו היא בדיוק המקום המתאים עבורך.
כל מה שצריך זה ללחוץ ולהשאיר פה את הפרטים שלך ונחזור אליך עם כל המידע.
הידד! יצאת מאזור-הנוחות וצלחת אתגרים רבים שהזדמנו לך בדרכך אל הלא-נודע וגם זכית בכוחות הפנימיים כדי להתגבר על המכשול הבא, שהוא האתגר הגדול מכולם, הדרקון – האויב הכי נורא שלך.
אצל פרודו זה היה סאורון (או הטבעת עצמה, תלוי איך מסתכלים על זה),
אצלנו הפחד הגדול ביותר בדרך-כלל מגיע מבפנים והרבה פעמים אנחנו בכלל לא מודעים לו,
כי הוא אורב בצללים בתוכנו ומחכה להזדמנויות שלו לתקוף.
ולמה בסיפורים זה בדרך-כלל דרקון?
כי יצורים נחשיים תמיד איימו על האדם ותמיד היו סמל למה שלא-מובן ולא-ידוע, כי בעת שכל יצור אחר בעולם הולך על הרגליים, הם מוזרים וזוחלים,
ובנוסף יש להם נטייה להסתתר בכל-מני פינות אפילות שאיננו יודעים שהם שם.
אז איך בכל-זאת חושפים את האויב הנכלולי והמנוול הזה ומתמודדים אתו?
במיוחד בשביל זה, אלמד אותך את התרגיל הבא:
נכון אמרתי לך קודם שהאויב המר ביותר שלנו מגיע מבפנים?
אז לפני-הכל חשוב לזכור, שבכולנו יש גם אור וגם חושך –
כולנו מסוגלים לטוב וגם לרע (ושניהם יכולים להיות מכוונים אחרים, או כלפי עצמנו)
הפסיכולוג הנודע קארל יונג (שגם עבד עם פרויד שהזכרתי קודם) קרא לחלק הזה שבתוכנו, "הצל".
יש מאחורי זה תורה שלמה, אך כעת אפשט זאת ואומר שהצל הוא החלק בתת-המודע שלנו שבו מודחקים כל האלמנטים הבעייתיים בנפש שלנו.
כאשר אנו עוצרים כעס הוא נדחק לצל, כאשר אנו מתנגדים לפיתוי זה נדחק לצל,
ובצל אנו מסתירים גם את הפחדים וכל היצרים הקדומים אשר לא ראויים לביטוי בחברה תקינה,
כמו אגרסיביות למשל.
לעתים אנו מדחיקים יותר מדי ואז זה מתפרץ בצורה מאד לא בריאה – כמו כעס שהצטבר ואז מתפרץ ובא לביטוי באלימות, או טראומה שגם היא מגיעה מהצל.
מה שחשוב לזכור זה שהדברים שאנו מדחיקים, הם לא נעלמים, הם נשארים בתת-המודע ומשליכים עלינו ועל ההתנהלות היומיומית שלנו גם מבלי שאנו מרגישים בכך.
לכן כל-כך קשה לנו להתמודד עם עצמנו או עם "השדים הפנימיים שלנו" כמו שאוהבים לקרוא לזה.
היה לי קריטי להסביר לך את זה, בגלל שזה מלמד אותנו עוד משהו אחד מאד-מאד חשוב –
הפחד הכי גדול שלנו, הוא אף-פעם לא בא נגדנו, הוא חלק מאיתנו והוא שם כדי לעזור ולא כדי לפגוע בך.
הוא מלמד אותך ממה עלייך להיזהר, וגם על מה צריך לשים-לב.
בזמן שהצל מנסה לגונן עלייך בכך שהוא מסתיר מפנייך (או מהתודעה שלך) את הדברים שתת-המודע מרגיש שאין ביכולתך להתמודד איתם, אז הפחד מנסה להסגיר אותם.
נניח שיש לך פחד-קהל, זה לא הגיע ככה סתם, זה נובע ממשהו,
חוויה רעה שהייתה לך מול אנשים או בכלל מחשבות שליליות שיוצא לך לחשוב על עצמך.
בלי תהליך נכון, קשה להצביע על הסיבות למה שהדחקת את זה, אבל הפחד מנסה לגרום לך להבחין בבעיה.
בדרכו הוא מנסה לעמת אותך עם איתה, ממש כשם שהקריאה אילצה אותנו לצאת למסע.
עכשיו אחרי ההסבר המעמיק הזה, סוף כל סוף אני יכול לספר לך איך התרגיל הולך.
התרגיל נכנס בתחום הרבה יותר רחב אשר נקרא- Shadow Work, שאלו הם תרגילים לעבודה עם הצל אשר ניתן לקרוא עליהם יותר בקישור נפרד (<= ללחוץ כאן).
התרגיל עצמו עובד ככה, שבמקום לנסות למגר או להשמיד את הדרקון/שד שעכשיו כבר ברור לך שהוא חלק ממך, יש דרך לגייס אותו לטובתך.
בגלל שהתרגיל עובד על תת-המודע, אז מעורבים בו אלמנטים רבים של דמיון-מודרך.
ואלה השלבים שצריך לפעול לפיהם:
כמו בכל גירוש-שדים, אנו צריכים קודם לדעת את שם השד כדי שנוכל לשלוט בו.
אז הדבר הראשון הוא לזהות את השם שהוא בעצם הפחד שהכי מעיק עליך כרגע (אם זה פחד להישאר לבד, פחד מכשלון, פחד לצאת למסע טרנספורמציה וכו')
אחר-כך כדי לאלף את השד צריך להכיר אותו לעומק, ואיך מכירים אחרים לעומק?
באמצעות שאלות.
תחילה עלייך לבחור את המקום שלך, המגרש הביתי שבו הכוח בידייך (למשל תחת העץ האהוב עליך בחצר) ואז צריך לדמיין את עצמך מול השד שלך,
איך הפחד שלך נראה בתור שד בדיוק? איפה אפשר להרגיש אותו בגוף? אילו תחושות הוא מעלה בך? מה המרגש כשנועצים מבט ישר בעיניים שלו?
אחרי שערכתם-היכרות, צריך לשאול אותו את שלוש שאלות המפתח –
מה אתה רוצה ממני?
והשד יענה למשל "אני רוצה לעשות רק מה שבא לי כל הזמן"
(שזה בא להסביר את המטרה העיקרית שלו, שהיא בדרך-כלל תשוקה לחבלה עצמית כלשהי; בדוגמה שלנו זה פוגע בך כי לעשות רק מה שבא לנו תמיד, מכניס אותנו למצבים מאד לא נעימים)
מה אתה צריך ממני?
השד יכול להשיב לדוגמה "אני צריך שתשתחרר/י מהצורך לקבל הכרה מאחרים"
(כאן הוא מתחיל לחשוף את הצרכים האמיתיים אשר גורמים להתנהגותו הפראית – וזה בעצם מה שהנפש שלך רוצה להגיד לך)
איך תרגיש אם תקבל מה שאתה צריך?
כאן הוא יגיד משהו בסגנון, "אני ארגיש שליו ורגוע"
(או למשל יקרין בראשך תמונה המתארת את התחושה הרצויה – כמו ים של שקט ושלווה וזו התוצאה שהנפש שלך מבקשת לך)
ובסיום, הדרך הטובה ביותר לעודד כל אחד לעשות בשבילך משהו, זה לתת לו משהו בעצמך כי אז הוא מרגיש יותר מחויב להחזיר לך.
אז כדאי לתת לשד מחווה כלשהו ו-'לראות' אם יש לו עוד משהו לומר לך.
בטבע אנו משאירים במקום בו ישבנו משהו מהשטח, כמו אצטרובל או פרח שמצאנו.
ואחרי שהתמודדת בהצלחה עם יריבך והצלת את הממלכה (או ליתר דיוק אותך),
זה הזמן להתחיל במסע חזרה.

שלב שלישי: החזרה – מה קורה אחרי שהצלחת לעשות שינוי חיובי?
האדם הראשון שהציג לעולם את שלבי מסע-הגיבור ואיך הוא עוזר להתגבר על הפחדים שלנו, היה האנתרופולוג ג'וסף קמפבל.
הוא זיהה דפוס אשר חוזר על עצמו עם כל גיבור וגיבורה בכל האגדות והסיפורים של תרבויות שונות בכל העולם ולפי זה כתב את ספרו "הגיבור בעל אלף הפנים".
הכוונה שלגיבור יש אלף פנים, כי בכל סיפור גיבור שונה עובר את אותו המסע.
אבל אפשר גם להסתכל על זה ככה שיש פה רובד נוסף ומעניין...
כאשר הגיבור חוזר הביתה, חייו לעולם לא יחזרו להיות מה שהיו.
עתה יש בו שני עולמות – כי משהו מהאפילה שהוא התמודד איתה נדבק בו וילווה אותו מעכשיו לכל מקום.
בסרט האחרון של שר הטבעות הם מראים את זה בצורה משכנעת במיוחד:
כשארבעת ההוביטים חוזרים הבייתה לפלך הישנוני והאדיש, הם מתיישבים בפאב – מסביבם כולם שמחים וצוהלים ושיכורים, ורק הם מביטים זה בזה במבטים רציניים ויודעי-דבר.
הם לא יכולים לצהול כמו חבריהם הקלולסים ולארבעתם יש סוד משותף שמי שלא חווה מה שהם עברו, פשוט לא מסוגל להבין.
סאם, אשר עבר עם פרודו את המסע הכי מסוכן ומאתגר, כבר ראה את הנורא מכל ולא מפחד מכלום כי במקרה הצורך, הוא יודע שיש בתוכו מה שצריך אם הוא יאלץ להגן על עצמו –
אז עכשיו כבר אין לו בעיה לקום ולגשת לאהובת-ילדותו רוזי, שלפני המסע הוא שקשק מפחד אפילו לדבר איתה; והיא מעריכה את גבורתו ויודעת שהיא תהיה מוגנת אתו והם מתחתנים.
ולמרות כל זאת, פרודו בסוף מחליט שהוא לא יכול להישאר יותר במקום שהיה לו בעבר בית והוא כותב זאת ביומנו במילים הבאות,
איך אוספים את הקצוות של חיים ישנים? איך להמשיך הלאה כשבליבך אתה מתחיל להבין שאין דרך חזרה... ישנם דברים שהזמן לא יכול לתקן. כאבים עמוקים אשר תפסו אחיזה.
הוא משפשף את המקום בו הפרש-האפל דקר אותו בחרבו בתחילת הסיפור ובדיוק סאם נכנס ושואל מה קרה, אז פרודו עונה לו שעברו כבר ארבע שנים ממתי שנפצע והפצע עדיין לא הצליח להחלים עד הסוף.

כשחושבים על כל מה שאנו רואים במלחמה האחרונה, איך לחיילים הרבים שחוזרים קשה מאד להתאקלם מחדש, זה בדיוק זה.
מה שלוחמים רואים בשדה-הקרב, אין לו מקום במציאות היומיומית שלנו, אבל לא פעם הוא עוזר לנו לגדול ולהתחזק.
כדי להביס את המפלצות שלנו אנו חייבים שיהיה בנו הצד האפל שיודע להשיב מלחמה והחכמה היא ללמוד לנהל אותו במקום שהוא ינהל אותנו, ולהשתמש בו כדי להביא אור ולהניס את החשיכה.
לסיכום,
חיינו הם מסע של התפתחות וצמיחה.
זה עצום רק לדמיין איך הדרך שלך תראה עכשיו, לכשהבנת שביכולתך להשתמש בכלים המשודרגים שהדרך נותנת כאשר נפתחים לשינוי.
המסע ממשיך כל עוד אנו חיים, אז רצוי להוציא ממנו את המיטב בזמן שיש לנו,
שזה אומר שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להסתכן בכך שלא ניקח סיכונים אשר עוזרים לנו לגדול.
ג'ון לנון אמר, "החיים הם לא חזרת תלבושות" זאת-אומרת שהחיים שלך כבר התחילו,
זאת ההצגה כאן ועכשיו והנך ה-STAR.
אני רוצה לראות שלא נתת לדחיינות, היסוס או פחד, למנוע מעצמך להגשים את החלומות הכי גדולים ופנטסטיים שלך!
כשמבינים את תבונתו של המסע, הכל אפשרי והכי חשוב לזכור מה הקוסם גנדלף אומר לפרודו בשר-הטבעות, "כל מה שאנו צריכים להחליט, זה מה לעשות עם הזמן שיש לנו."
אה... ועוד משהו אחד,
אצלנו במסע השבט – קהילת התפתחות אישית, יש לך אפשרות להצטרף לעוד אנשים אשר בחרו להיענות לקריאה ולהתחיל במסע, כדי להתנסות בכלים הנחוצים להכנסת השינוי בחייך ולחיות את החיים שתמיד רצית.
גם אנחנו כמו הטבע, ממשיכים כל הזמן לצמוח ולהתפתח ומתאימים את עצמנו לסביבה.
ואנו דואגים להביא את הטכניקות הכי עדכניות שלמדנו בדרך לכל מי שמצטרף לשבט שלנו.
אז אם כל זה, נשמע לך ממש טוב, ובטוח שזה יעזור לך כמו לכל האנשים האחרים שכבר הצטרפו אלינו – אני מציע לך לדבר איתנו ולשמוע עוד.
זה הכי פשוט שיש, רק להכניס פה את הפרטים שלך ונשמח להיות בקשר:
Comments